צדק לפניו יהלך
| סימן קס"ט - הִלְכּוֹת צדקה ומעשר־כספים |
| שלחן ערוך המקוצר - יורה דעה חלק ב' |
| [א] מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר{א} פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר{ב} וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר{ג} לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון{ד}. ואין מברכים על מצוה זו, הן כשנותן ליד העני או הגבאי, הן כשנותן לקופה של־צדקה{ה}: [ב] הצדקה היא סימן לזרע אברהם אבינו, שנאמר{ו} כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' לעשות צדקה. ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת, אלא בזכות הצדקה, שנאמר{ז} בצדקה תִּכּוֹנָנִי. וגדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר{ח} עֲשֹׂה צדקה ומשפט, נבחָר לי"י מִזָּבַח. ואין ישראל נגאלים אלא בצדקה, שנאמר{ט} ציון במשפט תפדה, וְשָׁבֶיהָ בצדקה{י}: [ג] לעולם אין אדם מַעְנִי מן הצדקה, ואין דבר רע ולא היזק מתגלגל בשביל הצדקה, שנאמר{יא} והיה מַעֲשֵׂה הצדקה, שלום. כל המרחם מרחמים עליו, שנאמר{יב} ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. וכל מי שהוא אכזרי, יש לחוש לְיֵחוּסוֹ. שאין האכזְריות מצויה אלא בגויים, שנאמר{יג} אכזָרי המה ולא יְרַחֵמוּ. והקדוש ברוך הוא קרוב לשועת עניים, שנאמר{יד} וצעקת עניים ישמָע. לפי־כך צריך להזהר בצעקתם, שהרי ברית כרותה להם, שנאמר{טו} והיה כי יצעק אלַי, ושמעתי כי חנון אני. ואמרו במדרש{טז} כי דלת שאינה נפתחת לעני, תִּפָּתח לרופא. ויתן האדם אל ליבו, שהוא מבקש כל שעה פרנסתו מהקדוש ברוך הוא, וכמו שהוא מבקש שהקדוש ברוך הוא ישמע שועתו ותפילתו, כך הוא ישמע שועת העניים. גם יתן האדם אל ליבו, כי הוא גלגל החוזר בעולם, וסוף שיבוא הוא או בנו או בן־בנו לקבל צדקה. ואל יעלה על ליבו לומר, איך אחסר ממוני ליתנו לעניים. כי צריך הוא לדעת שאין הממון שלו, אלא פקדון לעשות בו רצון המפקיד. וזה חלקו מכל עמלו בעולם הזה, כמו שנאמר{יז} והלך לפניך צדקך. והצדקה דוחה גזירות רעות, ומוסיפה חיים לאדם, ומביאתו לחיי העולם הבא{יח}: [ד] כל אדם |
